דני פיננסי, חוסך לאופנים

רכיבים אלקטרוניים, http://www.de-beer.co.il/%D7%A1%D7%93%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%93.htm

כולנו בני- אדם, בטח שכל מי שקורא המילים האלה אשר אני מקליד. רובנו, מאותם בני- אדם, אוהבים להסתכל על דברים בגדול כשנוח, וכשנוח בקטן. זה מובן, אף יכול להיות חיובי במובנים ומצבים רבים. בתחום הפיננסי והכלכלה, הנטייה היא להמשך אל סיפורים מארץ הסרטים, ההצלחות הכי גדולות, הסכומים הגרנדיוזים. גם אם אנו עוקבים אחר סיפור של אדם שהתחיל מאפס או מפשטות, נצפה ונקווה שאותו אדם יהפוך לגיבור בכך שיצבור כוח, הון ומעמד אסטרונומיים ובכך נוכל לדמיין ולפנטז אודות עצמנו באותה הסיטואציה. בכל זאת, העדפתי הפעם לשים דגש דווקא על סיפור קטן, בלי מכוניות ספורט נוצצות ואחוזות בסביון, דגש על האושר שעושר קטן יכול להביא ולאו דווקא דגש על העושר הכספי ותו לא.

אספר סיפור על אדם שהחליט לנהל אורח חיים מאוד מסוים כשעלה בראשו חלום אשר רצה הוא להגשים. איך הוא חשב ותכנן באופן פיננסי את המהלכים הכלכליים במשך תקופה ממושכת בחייו. אותו אדם הוא בעצם ילד בגיל אחד- עשר, לא מדביר מזדקן, בנקאי ממולח או מומחה אילוף כלבים, ילד, תלמיד בית- ספר בכיתה ה’, נקרא לו דני.

דני החליט שהוא רוצה אופניים, לא היה לו ספק בכך שזהו הדבר אשר יסב לו שמחה ואושר יותר מכל פריט או אביזר אחר בעולם. הוריו של דני נהגו לתת לו דמי כיס צנועים, סכומים קטנים מאוד בכל שבוע. לא היה להם כסף רב והמצב הכלכלי בבית לא היה מזהיר, אך הם הקפידו בדמי הכיס, והוא למד להעריך זאת ולשמור על כספו ממבלי להפוך לבזבזן, בעיקר בזכות החינוך אשר הקנו לו בביתו.